למה את כבר לא נהנית מסקס
או נהנית פחות…
לא נהנית מסקס? נהנית פחות? הסקס הפך למטלה?
גם לי זה קרה.
חצי שנה לא עשיתי סקס ובכלל לא שמתי לב לזה, עד שחברה שאלה אותי "מתי פעם אחרונה 'עשית את זה".
אני, (שתמיד מאד נהניתי מסקס), חצי שנה בלי סקס (לא עם עצמי ולא עם בעלי) וזה בכלל לא הפריע לי.
נהפוך הוא. הרגשתי הקלה מסוימת. מרוצה שזה ירד מסדר היום. פחות "מטלה".
איך זה יכול להיות, שאשה, שפעם מאד נהנתה מהמגע ומהאינטימיות, לא נהנית מסקס?
לא חושבת בכלל על סקס? נהיית ממש א-מינית?
מסתבר שזו לא תופעה נדירה ואם זה קרה גם לך – את בחברה ממש טובה.
תעשי יותר תרצי יותר – תעשי פחות תרצי פחות
בדיוק כמו שאומרים: "משביעו – רעב, ומרעיבו – שבע".
ככל שנקיים פחות יחסי מין, כך פחות נרצה בזה. עד שזה יעלם לגמרי. הרצון, החשק.
מורידים לך את החשק
אמנם המיניות שלנו היא אינסטינקט הישרדותי, אבל יש הרבה אלמנטים שמשפיעים לנו על החשק ועל האופן שהמיניות שלנו תבוא לידי ביטוי.
תפיסת המיניות: טבעית או אסורה.
בראש ובראשונה: איך שאנחנו תופסות את המיניות שלנו.
אם למדתי שאישה מינית זו אישה בעלת מוסר מפוקפק, אז אם אני מינית, זה אומר עלי שאני שרלילה, או משהו דומה.
אם אני נשית – אני יותר פגיעה. אם אני משמיעה קולות – אני זולה…
מה אני חושבת על פנטזיות? על סקס פרוע? על לשחרר שליטה? אשמה?
שחררי את המיניות שלך מאשמה, מרגשות שליליים, זה הכי טבעי שיש וזה יעשה לך רק טוב.
שיפוטיות
אם בן הזוג שלי שיפוטי כלפי המיניות שלי, מעביר עלי ביקורת וגורם לי להרגיש הכי לא סקסית שאפשר…
החלק הזה בתוכי, שלא יבוא לידי ביטוי, ילך וידעך.
לפעמים, קורה גם ההפך – כמו ילד רעב, שהדבר היחיד שהוא מסוגל לחשוב עליו זה הבטן המקרקרת שלו. זה יכול להפוך לאובססיה אפילו.
מהניסיון שלי, במפגשים עם זוגות ועם נשים, יש עוד מלא מחסומים ומכשולים בדרך למיניות טובה יותר ומספקת יותר.
זה יכול להיות משפט שנאמר בגיל צעיר ונחרט, חוויה טראומטית או סתם לא מספקת, ביקורתיות יתר, חברה תרבותית שמרנית, מסרים בלתי מילוליים ועוד… שאני רק מקווה שהדור הבא יסבול מהם פחות.
בטוח שמעת מלא משפטים כאלו בצעירותך, אני למשל זוכרת טוב מאד את המשפט: "טוב שם טוב משמן טוב" שאמרו על מישהו שהחליפה חברים…
היו זמנים
וכמובן – יש תקופות… ילדים, עומס, לחצים – שגם הם משפיעים על היכולת שלנו לבטא את המיניות שלנו.
יש זמנים שסקס ספונטני זה מציאותי כמו מדע בדיוני… אם לא תשימי את זה בלו"ז זה לא יקרה. לא יהיה סקס.
ואז תגיעי מהר מאד למצב שתעשי פחות… תרצי פחות… ופחות… וזה יהפוך למשקולת ולא למשהו שאמור להיות מענג ומהנה.
ואי אפשר בלי להתייחס לגיל המעבר, שמשפיע לנו הנשים על החשק ועל ההורמונים.
אל תתעלמי מהסימנים, גם אם המחזור עדיין מגיע כסדרו, יכול להיות שאת כבר שם.
האם את מזהה אצלך את התסמינים הבאים? אחד מהם או כולם? כנסי ובדקי במאמר על גיל המעבר.
את והזוגיות
כן, המצב הבריאותי שלך, ההורמונלי, תרופות שמורידות לך את החשק, מצב נפשי, לחץ, דיכאון, מגבלות פיזיות…
והדימוי העצמי – האם את מרגישה לוהטת כמו פעם?
כשאת מרגישה מסמורטטת, מעוכה, מרוטה וכד' – את לא בדיוק מתחברת לתחושת הסקסיות, בואי נאמר.
ומצב הזוגיות – איך היא?! האם הרוב זה מריבות, מתחים?
כעסים שהצטברו, אכזבות, תקשורת טובה או מסרסת וכד' גם הם משפיעים על החשק שלך כמובן.
קשה להיכנס למיטה ולעשות סקס, עם מישהו שהרגע הרגשתי שבא לי לחנוק אותו, או לפחות – להעלים אותו מחיי לכמה ימים.
ראבק, יכולות להיות מאות סיבות לזה שפעם היית חתולת מין ועכשיו את מעדיפה להתכרבל במקסימום.
כזאת שרואה ביחסי מין מטלה מיותרת שהיית שמחה לוותר עליה.
מיניות בריאה לחיים באהבה
מיניות זה בדיוק כמו אוכל, זה מגיע מאותו חלק במוח, אינסטינקט בסיסי הישרדותי ותראו איזה הבדל בין שני התחומים האלו:
באוכל:
אנחנו מחליפות מתכונים, יודעות מה אנחנו אוהבות לאכול ומודיעות לכולם,
מכירות את ההעדפות של האהובים עלינו ומכינים להם מעדנים במיוחד כדי לשמח אותם.
קונות, בודקות, משוות, משקיעות ומבשלות חגיגי, עושות ארוחות מפנקות, יוצאות למסעדה, מזמינות לפי תפריט וחוגגות את התאווה, זה בסדר.
אם לא בא לי לבשל, נצא! נזמין הביתה. נמשיך לאכול, לא נרעב, נכון?!
ולא כל יום נאכל רק המבורגר וצ'יפס, או סלט ירקות…
ומדי פעם נרביץ ארוחה חגיגית ונהייה גאות.
במיניות:
תקראו את כל מה שכתבתי על האוכל ותחשבו על זה בהקשר של מין.
כשאנחנו מדברות על מיניות זה מביך… זה מפחיד, זה מרתיע, זה לא מקובל לדבר על זה…
ומה יחשבו עלי? ומה אני אחשוב על עצמי?
לקח לי לא מעט זמן ולא מעט לימוד ומאמץ עד שהצלחתי לקבל את המיניות שלי ולהרשות לעצמי ליהנות ממנה,
בלי כל הקולות והרעשים מסביב ובלי כל החסמים.
זה חשוב לי כאשה שלמה ומאוזנת וכבת זוג אוהבת ואינטימית.
המיניות מעניקה לי אנרגיות עוצמתיות יותר, שמחה (אחת מ"תופעות הלוואי" היא אנדורפינים שתורמים לתחושת האושר והחיוכים), אני מרגישה בטוחה בעצמי, בגוף שלי ומתחברת בקלות רבה יותר אל העונג ואל אופטימיות.
פחות "פולניה". יותר נחמדה לעצמי ולאחרים. שזה כבר שווה!
ואני אוהבת כל רגע מאז. ומזמן השלמתי את החסר ובגילי אני מרגישה סקסית מתמיד ונהנית מתמיד ונאהבת מתמיד וזה קשור זה בזה בזה ובזה.
והיכולת הזו קיימת אצל כל אחת, אם רק תרצה.
לחיות חיים מלאי תשוקה, זה משהו שמחלחל לכל התחומים וזה יפה לבריאות וזה נהדר לחיוך ולאושר. גם אם את לבד.
אז כמה זמן עבר מאז ש"עשית את זה"? מקווה שלא הרבה 🙂
להרגיש טוב עם עצמך ובמערכת היחסים ולחיות באהבה ובתשוקה – זה ממש כדאי.
תמיד עדיף להיות מאושרת ושמחה מאשר ממורמרת, מתוסכלת, אפרורית ולא נחשקת ובדיוק כמו שאני בחרתי להוסיף תשוקה ולשנות, גם את יכולה.
זה עניין של בחירה. שלך. איך שמתחשק לך.
רוצה לשנות? להתחבר מחדש אל התשוקה?
לגלות את העונג? להוסיף אינטימיות לזוגיות ולחיים?
מזמינה אותך להיפגש איתי, אחת על אחת – פגישת טורבו עם סיגל צוקר, ביחד זה אפשרי וזה ממש שווה!
קראי עוד:
נפלאות הנרתיק – 10 עובדות
