14.2 ולנטיין דיי – חג האהבה, הסיפור האמיתי
יום ולנטיין – חג האהבה 14.2
זמני קורונה, סגרים, לחץ כלכלי, חוסר ודאות – כאן בארץ, בכל זמן נתון, יש באופן רצוף המון סיבות לדיכאון וכל יום כשמתחברים למסכים או פותחים את העיתון יש עוד לפחות סיבה אחת להתעצבן עם הקפה של הבוקר.
החודש יש סיבה אחת מדהימה (או תירוץ…) לעשות שמח, לחייך ולאהוב – הוולנטיין דיי. יום האהבה הבינלאומי.
מה זה ולנטיין?
מידי שנה ב – 14 בחודש פברואר מציינים במקומות שונים בעולם את יום ולנטיין הקדוש, יום האוהבים, בממתקים, פרחים ומתנות שנותנים זוגות האחד לשני.
עם השנים התאריך נחקק ונקבע כיום האהבה הבינלאומי וזוגות ברחבי העולם חוגגים אותו ללא כל קשר לדתם.
מי היה ולנטיין הקדוש?
הכנסיה הנוצרית מצביעה על שלושה אנשים שונים שנקראו ולנטיין, אשר לאחר מותם הוחלט להפוך אותם לקדושים. אחד היה כומר בימיו של הקיסר הרומי קלאודיוס השני. קיסר זה אסר נישואים של אנשים צעירים, אבל ולנטיין המשיך להשיא זוגות צעירים בסתר. אחר היה כומר שהוצא להורג לאחר שהפך למאמין נוצרי אשר יום מותו חל ב – 14 בפברואר. אגדה אחרת, אשר מחזקת את דמותו של ולנטיין כמייצג דמות רומנטית, מספרת על ולנטיין אשר שלח מכתב אהבה לאהובתו, מבית הסוהר לפני הוצאתו להורג. על המכתב חתם “מוולנטיין שלך”, מילים אשר הפכו לביטוי בו משתמשים גם בימינו.
לכן מקובל לחשוב שהתאריך 14 בפברואר מציין את יום השנה למותו של ולנטיין הקדוש בשנת 270 לספירה. אבל, יש האומרים שהכנסיה הנוצרית קבעה את יום ולנטיין באותו תאריך בו נהגו אנשי רומא העתיקה לחגוג פסטיבל אלילי בשם לופרקליה. במהלך הפסטיבל היתה נערכת הגרלה בה זכו הבחורים בבנות זוג, וחלק מהזוגות היו מתאהבים ומתחתנים. בשנת 498 לספירה, אפיפיור בשם גלאסיוס הכריז על יום ולנטיין הקדוש וביטל חלק מהמנהגים של הפסטיבל העתיק. בימי הביניים באנגליה ובצרפת, חשבו שעונת הרביה של הציפורים מתחילה ב – 14 בפברואר, וכך נוסף עוד מרכיב רומנטי לאותו תאריך. אנגליה היא גם המקום בו הפך יום ולנטיין הקדוש לחג פופולרי, ובמאה ה –18 התגבש המנהג לתת מתנות קטנות ולשלוח מכתבי אהבה.
בדומה למרבית העולם המערבי, גם בישראל אומץ החג והוא נחגג בצורה לא רשמית כיום האהבה, בנוסף לחגיגות של יום האהבה העברי, המצוין בט”ו באב.
חג אנטישמי???
המקטרגים טוענים שבכלל זהו חג אנטישמי ולכן – אין סיבה לחגיגה. הטענה הנפוצה היא ש”חג האהבה” – הולנטיין, נחוג לכבודו של אחד ואלנטין שהפך להיות קדוש נוצרי כפרס על החריצות בה הוא רצח יהודים.
אז זהו – בואו נעמיד דברים על דיוקם – לא הוא ולא מקצתו. כמו במקרה של סילבסטר, מדובר בעלילת-דם של ממש, בלדד השוחי מספק הסבר מושכל, ברור ומנצח:
השם ואלנטין הוא שם נפוץ למדי, והיום הכנסיה הקאתולית מכירה בשלושה קדושים בשם הזה. לפי רשימות הכנסיה, שניים מהם נרדפו והוצאו להורג על-ידי הממשל הרומי במאה השלישית בגלל שהם היו נוצרים. מה שמלמד שהם לא בדיוק היו בעמדה מוצלחת לרדוף יהודים בעצמם. רדיפת נוצרים, אגב, היתה מקובלת מאד באותה תקופה, אין לנו שום מונופול על הקונץ הזה. גם יהודים רדפו נוצרים בהנאה רבה.
על השלישי אנחנו יודעים רק שהוא נרצח באפריקה יחד עם פמליתו. שוב, לא בדיוק המקום, הזמן, או המעמד המושלם לרדיפת יהודים. הכנסיה הקאתולית החליטה להכריז על שלושת האנשים האלה (ובטח על עוד כמה עם אותו שם שנשכחו מאז) כקדושים ולציין את מותם באותו תאריך. לאגדות העממיות שנקשרו בשמו של איזה ואלנטין קדוש אין שום ביסוס הסטורי והן הומצאו הרבה שנים לאחר מותם של הואלנטינים הנ”ל.
אז למה בכל זאת?
סברה נפוצה אחת טוענת שחגיגות הולנטיין הומצאו על-ידי הכנסיה כדי להחליף חג אהבה רומאי בשם הלופרקליה המוקדש לאלת הנישואים. בחג זה היתה מתנהלת הגרלה פומבית בה גברברי העיר היו מגרילים להם בת-זוג לשעשועי החג. הכנסיה רצתה לבטל את החג הבלתי-נוצרי בעליל הזה והחליפה אותו בולנטיין. במקום בת-זוג , גברברי העיר היו מתבקשים להגריל שם של קדוש שאת מעשיו עליהם לחקות. הקאתולים האלה תמיד מקלקלים את כל הכיף.
בסברה הזו יש כמה חורים. הלופרקליה לא נחוגה בהגרלה אלא דווקא בקורבן פומבי של עזים וכלבים, בריצה מסביב לעיר, ובהשפרצת דם הקורבן על כל בחורה שעומדת בדרך; למרות שכל חודש פברואר הוקדש ליונו, שהיא בין-השאר אלת הנישואים (וגם אשתו של יופיטר), הלופרקליה הוקדשה דווקא ללופרקוס ולאבות המיסדים של העיר; הלופרקליה נחוגה בחמש-עשרה בפברואר, ולא בארבע-עשרה. החור הכי גדול הוא זה שניצב בין גוויעתה של הדת הרומאית לבין העדויות הראשונות לחגיגת הוולנטיין אי-שם במאה החמש-עשרה.
סביר יותר להניח שהחג נקבע לפי האמונה הרווחת באירופה של ימה”ב כי בארבע-עשרה בפברואר – אותו יום שנקבע לציון מותם של הואלנטינים – הציפורים מוצאות להן זוג. כפי שכתב המשורר ג’פרי צ’וסר (Chaucer) במאה הארבע-עשרה: “היה זה יומו של הקדוש ואלנטין, בו כל עוף הגיע לבחור את זוגו”.
ומה עם ט”ו באב?
ויש לי חדשות למי שמתכנן לתבוע בתגובה נזעמת את כבודו של חג האהבה היהודי, ט”ו באב. גם ט”ו באב לא התחיל כחג יהודי. ט”ו באב חל בליל הירח המלא הסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, תאריך שנחוג ברוב זימה בדתות פאגאניות עתיקות בהרבה מהיהדות. כשהיהדות התבססה, חכמינו החליטו לתפוס טרמפ על הגל ולקבוע חג אהבה משלנו באותו תאריך עם צידוקים רטרואקטיביים (מחילת מתי-מדבר, התרת נישואים בין השבטים, התרת נישואים עם בני בנימין, הפסקת כריתת עצי המערכה, קבורת הרוגי ביתר וכו’)
ואם תפיסת הטרמפ הזו היתה מספיק טובה לחכמינו, למה לא לנו?
הארבע-עשרה בפברואר הוא עוד חג של אהבה (כן ירבו), למה לנו להתנגד?
בואו נחגוג אותו, ושיהיו כל ימינו חגיגות של אהבה.
לחצו כאן למאמר חג האהבה לא רק לזוגות
ויברטור דובי הצעצוע המומלץ ליום האהבה
מתנות שעושות חשק – הצעות לה, לו ולזוג
