ההיסטוריה של הויברטור
מי בכלל חשב על זה והמציא את הויברטור הראשון? ואולי השאלה החשובה יותר היא: למה?
ועוד: מה להיפוקרטס ולויברטורים? למה הויברטור הוא בכלל אביזר רפואי ו… איזה מזל שחשבו על זה. ההיסטוריה של הויברטור – מאמר שממש שווה לקרוא!
עיבוד ותרגום חופשי מתוך מאמרה של תרזה ריורדן
השימוש במסג’ וגינאלי כטיפול בהיסטריה התחיל בתקופת היפוקרטס, אבי הרפואה.
בכלל, המילה היסטריה באה מהמילה היסטרוס = רחם, כיוון שקשרו את תופעותיה לבעיות הורמונאליות הקשורות ברחם.
במאה ה-19 הפך המסג’ הוגינאלי לטיפול המקובל ביותר בנשים שאובחנו כהיסטריות או סבלו מתשישות עצבים. המטרה בטיפול הייתה להביא את האישה לשיא, לאורגזמה וע”י כך בעצם לגרום לשחרור הורמונים כגון דופאמין, נורואפינפרין וסרטונין הגורמים לתחושת האופוריה הנפלאה מיד לאחר השיא.
הטיפול לא נחשב אקט מיני אלא משהו פשוט ויומיומי,
טיפול שגרתי ומקובל (מעניין מה היו חושבים עליו במאה הזו…). לא מפתיע שזה הפך להיות פרה חולבת לכל מי שעסק במקצוע הרפואה. נשים שסבלו מהסימפטומים היו צריכות לחזור שבוע אחר שבוע במשך שנים אל הרופא שלהן כדי לקבל את הטיפול .
אין ספק שהטיפול היה מהנה ביותר, אבל עבור הרופאים מעבר ליתרון הכלכלי, זו הייתה טרדה מעייפת ומייגעת, היו נשים שהתקשו לגמור והיה צריך להשקיע עבודת עיסוי של שעה ויותר עד שהן הגיעו לשחרור המיוחל. לא פלא שהיו רופאים בעלי יוזמה שהחלו לנסות בעזרת אביזרים שונים להקל ולזרז את הפעולה כמו למשל הידרותרפיה – מכשיר שהיה מחובר למקור מים והתיז מים בזרם חזק על הדגדגן. מכשיר זה היה פופולארי לתקופה מסוימת אבל היו לו כמה חסרונות, הוא היה מסורבל לשימוש, לא נח לנשיאה, יקר.
בשנת 1880 רופא בריטי המציא את הויברטור החשמלי הראשון
(המושג ויברטור נגזר מן המילה Vibration=רטט) שהיה מכונה תעשייתית כבדה שעמדה על חצובה באופן קבוע בחדר הרופא. הויברטור לא היה מיועד לחדירה – אלא היה מכשיר רטט שמטרתו הייתה להעניק עיסוי אינטנסיבי לדגדגן (גירסה ענקית ופרימיטיבית של רוקט פוקט קלאסיים). המכונה הזאת חסכה הרבה עבודת ידיים מהרופאים שבחרו להשתמש בה והצליחה להביא שחרור לכל אישה תוך מקסימום 10 דקות. הויברטור הזה לא היה מיועד לחדירה והוא התבסס על גירוי חזק של הדגדגן. גם היום כשמשתמשים במושג ויברטור – מתכוונים לאביזר רוטט ולאו דווקא לאביזר שמיועד לחדירה.
הפרדוקס הגדול היה שבעוד שנשים היו מקבלות את המסג’ הזה שבוע אחרי שבוע גברים שאובחנו כסובלים מבעיית יתר אוננות היו מקבלים טיפול הפוך – הם היו נקשרים ברצועות וקשרים מיוחדים שהיו מונעים מהם את האפשרות לאונן. חלק מהגברים שהאבחנה שלהם לא הייתה ברורה בכל זאת זכו ליהנות מטיפול בעזרת המכונה החדשה וקיבלו עיסוי מענג ביותר לאיבר המין שלהם. רק בשנת 1899 נוצר ויברטור מיוחד לגברים.
בתחילת המאה ה-20 החלו יזמים להבין את הפוטנציאל הענק שגלום במכשיר מקביל שיהיה ידני ויוכל להיות בשימוש ביתי.
מעטים מאד מודעים לכך אבל הויברטור היה הכוח המניע מאחורי המצאת המנוע החשמלי הקטן לשימוש ביתי. בשנת 1902 המילטון ביץ’ מראסין שבויסקונסין הוציא פטנט על הויברטור הביתי הראשון. ויברטור זה היה המכשיר החשמלי החמישי שנכנס לשוק, מיד אחרי שהומצאה מכונת התפירה הביתית ולפני המגהץ החשמלי.
בשנת 1917 היו בארה”ב יותר ויברטורים מאשר טוסטרים.
עשרות פטנטים הוצאו על דגמים חדשים בין השנים 1900- 1940 וצריך לזכור שבאותה תקופה מכשירים ביתיים נבנו כדי לשרוד לנצח, רבים מאותם ויברטורים עדיין עובדים עד היום ובכל רגע נתון אפשר למצוא 10 מהם מוצעים למכירה באי-ביי.
החל משנת 1920 קיבלו הויברטורים פרסום המוני כאשר תעשיית הקולנוע הרימה את מסך הסודיות והשמרנות שכיסה על הויברטור.
רק באמצע המאה העשרים החלו להופיע ויברטורים דמויי איבר מין גברי.
משנת 1950 ועד 1970 הויברטור נכנס לתוך קטלוגים של מוצרים ביתיים שנשלחו לבתים פרטיים בכל רחבי ארה”ב ע”י חברות הפצה שונות. הויברטורים האלה היו מוסווים כמסג’רים כמו למשל תמונה של עקרת בית יפיפייה שמשחררת את צווארה וכתפיה בעזרת ויברטור דמוי בננה, במיוחד היו פופולאריים ויברטורים דו שימושיים למשל ויברטור שהיה גם מברשת שער, מעסה גב, והיו כאלה שהיוו אפילו תוספת לשואב אבק.
בשנת 1977 פתחה בטי דודסון קבוצות אוננות לנשים –
להעלאת המודעות המינית תוך כדי שהיא מפרסמת ומעלה על נס את נפלאות המסג’ר הידני הגדול שהיא קראה לו שרביט הקסם (דומה מאד למסג’ר החשמלי) . היא טענה שהוא מסוגל להעיר את הדגדגן הרדום ביותר. ספרה “סקס ל – 1” תורגם לשמונה שפות. באותה שנה נפתחה בניו יורק חנות סקס לנשים בלבד שנקראה בשם המתאים ביותר – “גן העדן של חווה”.
הפופולאריות של הויברטור ירדה קצת בתקופת החופש המיני אבל חזרה בגדול בתחילת שנות ה- 90 עם עליית המודעות לאיידס. משרד הבריאות האמריקאי אפילו הכניס את הויברטור לרשימת האפשרויות המיניות הבטוחות, רשימה שהופצה לכל בית ומשפחה בארה”ב.
בשנת 1999 פרסמה רייצ’ל מיינס את מחקרה –
“הטכנולוגיה של האורגזמה“, היסטוריה פרובוקטיבית של הויברטור אחרי מחקר של 20 שנה. למעשה החלה מיינס לחקור את ההיסטוריה של עבודת הרקמה אבל נדהמה לגלות שעל העטיפות האחוריות של חוברות הרקמה יש אין סוף פרסומות לויברטורים שמלבד מזור להיסטריה הציעו מרפא גם לכל מיני בעיות ומכאובים אחרים כמו שחרור למצח מכווץ, ישור קמטים, ואפילו העלאת בשר ושרירים לידיים גרומות. אוניברסיטת קלרקסון שבה עבדה מיינס מיהרה לפטר אותה מחשש לביקורות של בוגריה אבל מחקרה הפך לאחד מרבי המכר הגדולים של כל הזמנים בקרב המחקרים הטכנולוגיים.
רק לקראת הרבע האחרון של המאה העשרים החל הויברטור להפוך לצעצוע לגיטימי בתרבות המערבית. אנשים רבים החלו להבין את חשיבותו לחיי המין של הפרט בכלל ואת תרומתו האפשרית לזוגיות בפרט.
היום, ניתן למצוא צעצועים כאלו בכל הגדלים ובכל הצבעים, הם עשויים מכל סוגי החומרים הקיימים וניתן להשיגם כמעט בכל מקום. יש כאלה שמיועדים לגירוי הדגדגן – כמו הרוקט פוקט ופרפר רוטט, יש שמיועדים לחדירה כמו הויברטור לסוגיו וביצי הרטט ויש כאלה שמיועדים גם לחדירה וגם לגירוי הדגדגן במקביל.
יש כאלה המיועדים למין אנאלי , כמובן שגם הגברים לא הוזנחו ויש איברי מין נשיים עם ובלי רטט ואפילו בובות מין שלמות. פותחו גם טבעות רוטטות לזוג לעינוג שני בני הזוג במקביל.
המילה האחרונה בתחום עדיין לא נאמרה, היום עובדים על שכלולים שכוללים מחשבים ומציאות וירטואלית, שהרי אמרנו כבר שאיבר המין הגדול ביותר שלנו הוא המוח, לא?!
מעניין אתכם לקרוא עוד על הויברטורים?
אל תחמיצו את המדריך לבחירת ויברטור , איך להאריך את חיי צעצוע המין שלכם וכמובן – חומרים בתעשיית הצעצועים האירוטיים.
מאמרים נוספים על צעצועים למבוגרים – תוכלו למצוא כאן במאמרים על צעצועי מין.